מדורים
דעות מגזין
עוד

תנועה

תנועה

תנועה – 4 התנועה הקיבוצית מתייחדת עם 3,578 נופליה

עורך מספר 1עורך מספר 11 דק׳ קריאה
עורך מספר 1
עורך מספר 102.07.25

טקס ההתייחדות השנתי לזכר חללי התנועות הקיבוציות שנפלו במערכות ישראל ובפעולות האיבה נערך בשבוע שעבר באנדרטה לחללי הקיבוצים שביער הקיבוצים, במועצה האזורית מגידו

השנה, נחנך במהלך הטקס קיר הזיכרון החמישי באנדרטה, עליו נחקקו שמותיהם של 419 בנות ובני הקיבוצים, שנרצחו ונפלו במתקפת הטרור ב-7.10 ובמהלך מלחמת ״חרבות ברזל". בסך הכל, מאז ראשית ההתיישבות הקיבוצית, איבדה התנועה 3,578 מבנותיה ובניה שנפלו במלחמות ישראל ובפעולות האיבה.

בטקס נשאו דברים מזכ״ל התנועה הקיבוצית ליאור שמחה, מזכ"לית הקיבוץ הדתי שרה עברון, ראש המועצה האזורית מגידו גיל לין, שורדת השבי חן גולדשטיין אלמוג, ששכלה את בעלה ובתה שנרצחו בכפר עזה ב-7.10.

שמחה אמר בנאומו: ״משפחות שכולות יקרות, מכובדיי כולם, אני עומד לפניכם ביום הקדוש הזה נרגש, וחפוי ראש. אמהות ואבות, אחים ואחיות, בנות ובנים, איבדתם את היקר לכם מכל, לבי אתכם, לב התנועה הקיבוצית איתכם, לב כולנו שותת דם.

״ביום הזיכרון, רק לפני שבועיים, הצדענו לזכרם של 25,420 חללי מערכות ישראל ופעולות האיבה. היום אנחנו זוכרים ומזכירים את יקירינו, 3,578 חללי התנועות הקיבוציות, שאיתם ועם בני משפחותיהם אנחנו חולקים את שותפות חיינו, וחסרונם תמיד איתנו.

״האובדן, הכאב והעצב לא ניתנים לריפוי. "לֹא צְמֵאֵי מִלְחָמָה אֶל הַקְּרָב הָלַכְנוּ" כתב יוסף שריג ב-1969, "אָהַבְנוּ תָּמִיד אֶת הַבַּיִת, הַשֶּׁמֶשׁ, שָׂדֶה הַנִּפְתָּח בַּנְּשָׁמָה וְשַׁבְנוּ עַתָּה אֲלֵיכֶם פְּשׁוּטִים כְּתָמִיד וְרוּחַ אֵין בָּנוּ. הַתּוּכְלוּ, רֵעִים, לְחַזֵּק אֶת אִמָּא בִּמְקוֹמֵנוּ?"

״כוחות החיים הנדרשים מאיתנו - המשפחות, הקהילות, הקיבוצים, התנועות, הם עצומים. הנמצא בתוכנו את הכוח "לְחַזֵּק אֶת אִמָּא" במקומם, כתפילת המשורר? לחזק את אחינו ואחיותינו? לחזק את הילד השואל "למה אבא לא חזר מהמלחמה"?

״ב-1969 שירטט ראש הממשלה ושר הביטחון הראשון של מדינת ישראל את הקווים המוסריים לצה"ל, ולחברה הישראלית כולה. "לא די שיידע המפקד את מלאכתו", אמר דוד בן גוריון, "עליו להיות אוהב אדם, שחיי הפקוד יהיו יקרים לו, והחייל שנשלח אליו יהיה יקר לו, שיאהב אותו. רק מפקד כזה ימצא בפקודיו מסירות נפש שתוליכם לכל אשר ישלח אותם. אם המפקדים יעוררו את האמון, את הדבקות, ואת האהבה בחיילים שלהם, אז תדע כל אם עבריה כי הפקידה את גורל בניה בידי המפקדים הראויים לכך".

״אהבת אדם, סולידריות, דוגמה אישית, אמון – אלו הערכים עליהם נבנתה ישראל שלנו, ואלו המהויות עליהן עומד הקיבוץ. עליהם אנחנו חיים, וגם מוסרים נפש.

״בסיוטים הכי קשים שלנו לא יכולנו לדמיין שקיבוצים במדינת ישראל, 115 שנים אחרי הקמת הקיבוץ הראשון, יעברו טבח, שריפה, הרג, חטיפה. ב-7 באוקטובר, קיבוצים דיממו, חרבו, וחבריהם נרצחו בביתם, יחד עם שכניהם שעטפו במשך שנים את הנגב המערבי, אזרחים - זקנים, נשים וטף.  צעירים נורו למוות בעודם רוקדים, יחד עם שוטרים שניסו להגן עליהם במנוסתם. חיילות וחיילים שהיו הראשונים להיות עבור כולנו נפלו חלל, וכך רבים וטובים כל כך, חיילי סדיר ומילואים, אבות ובנים, "מגש הכסף שעליו לך ניתנה מדינת היהודים".

״שנה ושמונה חודשים עברו מאז אותו יום נורא, ו-58 חטופים עדיין שבויים במנהרות חמאס בעזה. והלב נשרף. מבעד להפגנות, למחאות, למאבק בחירוף נפש להשבתם, נשמע קול דממה דקה – השיבו אותם אלינו, הם בשר מבשרנו, בלעדיהם לא נוכל להשתקם.

״עלינו להיות ראויים לאלו שהקריבו את נפשם על העם ועל הארץ, במותם ציווינו לנו חיים של משמעות, של לקיחת אחריות, כפרטים וכאומה, ש"כל עוד בלבב פנימה" מאמינה בעצמאותה בנפשה ההומיה, בתקווה ובתקומה.

״בשנה וחצי האחרונות ראיתי אתכם חברות וחברי הקיבוצים במלוא שיעור קומתכם, קמים מתוך השכול, החשיכה, האבדון, ומושיטים יד איש לאחיו, אישה לרעותה, מחזקים את היחד, מחזקים את הרוח. רוח הקיבוץ, רוח ישראל, טעם המערכה״.

מזכ״ל התנועה הקיבוצית ליאור שמחה בקיבוץ רוחמה. צילום: תומר ברעם

״הקיבוצים לא הולכים לשום מקום״

קיבוץ רוחמה ציין 80

מזכ״ל התנועה הקיבוצית ליאור שמחה השתתף בחג המשק ה-80 לקיבוץ רוחמה בסוף השבוע שעבר. ״כמה כוחות נפש ותעצומות רוח יכולה התנועה הקיבוצית לשאוב מקיבוץ רוחמה, ההתיישבות היהודית הראשונה, בעת החדשה, בנגב״, אמר בנאומו.